יום שבת, 4 ביולי 2015

תחרות שחיה

איך יכול להיות שיום אחד הכל נפלא ולמחרת הכל נורא
לפעמים האופטימיות מנצחת כל דאגה ובימים אחרים אנחנו לא מבינים איך לצאת מהמיטה

אומרים שהאדם מתכנן ואלוהים צוחק. למי לא קרה שביום הכי עמוס בשבוע, כשהכל צריך לתקתק כמו שעון, מופיעים הבלת"מים הכי גדולים. החום של הילד עולה, פתאום, פקק תנועה שתוקע אותנו. ולפעמים, אנחנו עושים את זה לעצמנו. מצב רוח לא טוב, בתאונה קלה באוטו שיכולנו למנוע עם עוד רגע של ריכוז או סתם בהתעצבנות מיותרת.

אני חושבת שלא אצל כולם זה ככה. אבל יש עוד אנשים כמוני, אני חיה מדרמות, אחרת היה משעמם...
לפעמים קשה להרים את הראש ולזכור שאו-או איך שגלגל מסתובב לו

הבת שלי - שניה לפני תחרות השחיה,  אחרי שחיכתה והתאמנה במשך שבועות, חוטפת רגליים קרות. לא רוצה להשתתף. חיבוק, היא אוספת את עצמה, מוצאת כוחות ומזנקת למים! שוחה לכל אורך הבריכה ומגיעה לסוף המקצה בהצלחה. ככה עושים את זה, ככה מתגברים!


גם אחיה הגדול הצליח


וכולי גאווה!