יום חמישי, 31 בדצמבר 2015

2015

הגעתי לקופות הבנק, ביום האחרון שהן עוד פועלות בו
הספקתי להגיע לחנות היצירה ביום האחרון שהסניף פתוח
ואפילו לא ידעתי שהם עומדים להיסגר
הגשתי את התזה יום לפני המועד
ואני אפילו מספיקה לכתוב רשומה אחרונה ב 2015

סירבתי לכרטיסים להופעה של אמה שפלן וברגע האחרון מצאתי את עצמי בהופעה. חזיון אור קולי מוטרף המנוהל על ידי אישה-ילדה עם קול שברירי נדמה שהיא מפחדת מהקהל, עד שהיא מתחילה לשיר בקול מדהים (ולדלג על הבמה כמו בת חמש...)

ואפילו הספקתי לראות את שלמה ארצי בחיפה

מרגישה ברת מזל על כל ההזדמנויות שאני מקבלת והתזכורות למי שאני ומה שאני

מודה על השפע שקיים והאהבה

מאחלת לעצמי לא רק להספיק אלא אף להקדים ולהתעלות

יום שבת, 12 בספטמבר 2015

חג שמח

החופש הגדול נגמר אבל מגיעים החגים עם החופשים, הארוחות, וכל זמן המשפחה הזה
אז איך עוברים את זה?

מהחופש נהנים! כשהוא  מגיע בכמויות מדידות ולא בחודשיים שלמים אפשר להתענג על הזמן שיש ולא לספור כמה עוד נשאר. ואם יש זמן (ואין אובך) יוצאים להליכה נעימה בבוקר או בערב

לארוחות מגיעים מוכנים (תיכף נדבר על איך)

והמשפחה, טוב זה כבר פרויקט ארוך טווח, אבל עד כמה שאפשר, מחפשים את הטוב בכל דבר וכל אדם ומחפשים לראות את הטוב הזה בכל מפגש

אז איך מתמודדים עם הארוחות? קודם כל שמים לב – כמה ארוחות יש בשבוע הקרוב, מתי מתארחים'מתי מארחים ומה יש באמצע. מתכוננים בהתאם.
זה גם עוזר לזכור שזו לא הארוחה האחרונה ומחר ומחרתיים יהיו עוד הזדמנויות לאכול
ביום שיש ארוחה אחת גדולה – מכוונים את המנה העיקרית אליה ובשאר הארוחות אוכלים בצורה מדודה. אם יש שתי ארוחות, מחליטים מראש איזה מהם תהיה העיקרית ומתארגנים בהתאם. גם בארוחה השניה אפשר לאכול מנה עיקרית רק בכמות קטנה (בערך חצי מנה). אתם לא רוצים לגמור את היום עם כאב בטן...

לא מגיעים רעבים! כלומר דואגים לאכול עד שעתיים לפני. גם ככה ייקח זמן עד שנכנסים מדברים ומתחילים לאכול

שותים, מים, לפני האוכל וגם בזמן הארוחה

מוודאים שיש לפחות מנה אחת שממנה תאכלו לאכול כמות משביעה. סלט או ירקות מבושלים. ואם אין, תציעו להביא בעצמכם.

מציעים עזרה, בהגשה, בפינוי וברחיצת הכלים. ככה אוכלים פחות ולא יושבים ליד הקינוחים

מסתכלים איך אנשים אחרים אוכלים, זה תמיד מעניין ומפחית תאבון...

קונים לעצמכם מתנה לחג! ואפשר גם לבוא איתה לארוחה (אם זה תכשיט למשל)

כששבעים, מתרחקים כמה סנטימטרים מהשולחן. בעיקר להזכיר לעצמכם שסיימתם לאכול, ומזיזים את הסכו"ם.

את הדברים שמפתים אתכם תנסו למקם רחוק מכם בשולחן.

תאכלו יפה, עם סכין ומזלג, בביסים קטנים. כאילו ישבתם בשולחנה של מלכת אנגליה

ותזכרו לחפש את הטוב בכל מצב. קורי העכביש המרהיבים האלו התגלו בזכות האובך המעיק


חג שמח

יום שבת, 4 ביולי 2015

תחרות שחיה

איך יכול להיות שיום אחד הכל נפלא ולמחרת הכל נורא
לפעמים האופטימיות מנצחת כל דאגה ובימים אחרים אנחנו לא מבינים איך לצאת מהמיטה

אומרים שהאדם מתכנן ואלוהים צוחק. למי לא קרה שביום הכי עמוס בשבוע, כשהכל צריך לתקתק כמו שעון, מופיעים הבלת"מים הכי גדולים. החום של הילד עולה, פתאום, פקק תנועה שתוקע אותנו. ולפעמים, אנחנו עושים את זה לעצמנו. מצב רוח לא טוב, בתאונה קלה באוטו שיכולנו למנוע עם עוד רגע של ריכוז או סתם בהתעצבנות מיותרת.

אני חושבת שלא אצל כולם זה ככה. אבל יש עוד אנשים כמוני, אני חיה מדרמות, אחרת היה משעמם...
לפעמים קשה להרים את הראש ולזכור שאו-או איך שגלגל מסתובב לו

הבת שלי - שניה לפני תחרות השחיה,  אחרי שחיכתה והתאמנה במשך שבועות, חוטפת רגליים קרות. לא רוצה להשתתף. חיבוק, היא אוספת את עצמה, מוצאת כוחות ומזנקת למים! שוחה לכל אורך הבריכה ומגיעה לסוף המקצה בהצלחה. ככה עושים את זה, ככה מתגברים!


גם אחיה הגדול הצליח


וכולי גאווה!

יום רביעי, 27 במאי 2015

חבר טלפוני

 בימים האחרונים, למרות שחשבתי שאני  אוכלת בסדר, כנראה טעיתי... ככה מראה המשקל.
אז מה עושים? רושמים!
ומכיוון שאת עצמי אני יודעת לרמות ולהגיד שאני אוכלת בסדר, ולא צריך לרשום כי הנה הכל בסדר, אבל בעצם לא...
דאגתי לארגן לעצמי חברה טלפונית, וזה המקום לשלוח תודה אישית לאביטל...
כן כן, כזאת שאני מחויבת לדווח לה בסוף כל יום איך היה.
לאחרים אני לא מרגישה נוח לשקר ולכן אני רושמת, מצלמת ושולחת לה
הנה - יצרתי מוטיבציה!
יוצאים לדרך...



יום רביעי, 6 במאי 2015

מה אכלתי היום

ארוחת בוקר
מים,  נס קפה (האמת שהיה גם אחד קצת קודם), 2 פרוסות לחם קל עם לבנה ועגבניות שרי בצלחת כחולה (ידועה כמפחיתה תאבון)
















ביחד עם נוף לים:



אחר כך,  כוס תה













בהמשך הבוקר - שייק ירוק: עלי קייל, כרוב, שורש ג'ינג'ר, שורש כורכום, כפית זרעי צ'יה, תפוח, בננה קפואה ומים. עם שני קרקרים:
שמעתי כבר כמה תגובות בקשר לזה שהשייק לא נשמע אטרקטיבי במיוחד, אבל אני ממש אוהבת...


לארוחת צהרים חתכתי בצל, גמבה, פטריות ורצועות חזה עוף, עם 3 כפות עדשים

ולארוחת ארבע,שתי פרוסות לחם קל ויוגורט במתיקות מעודנת (שהקפאתי) עם נס קפה
את הפרי השני כבר הכנתי לשייק בבוקר
ארוחת ערב פשוטה , אחרי יום סוער, פרוסת לחם קל עם קוטג' ועגבניה ועוד אחת עם טחינה ומלפפון:

 ובסוף, סגרתי את היום עם תה, תפוח ובמבה קטנה



שווה, לא?

מי אמר "אני כל הזמן יחושב על אוכל"?
אני...

יום חמישי, 30 באפריל 2015

יש ימים כאלו - מה לעשות...

יש ימים שבהם יותר קשה לנו מאחרים
בגלל המצב רוח, בגלל משהו שקרה לנו, בגלל משהו שלא קרה, או מכל סיבה, המסגרת הולכת לאיבוד...

בימים האלו כדאי לשאול:
מה יכול לעזור לי?

זה יכול להיות כל דבר, טכני או רגשי
למשל
מערכת שעות וזמנים לאכילה ובכלל
בייביסיטר שישחרר אותי לשעה
שיחה עם חבר או חברה
חצי שעה לעצמי עם תכנית אהובה, ספר או מוזיקה
חולצה חדשה
ג'ינס ישן שעולה עלי 
אתגר מחשבתי כלשהו
הודעת ווטס אפ משמחת או ממריצה
הליכה משותפת
הסכם עם שותף
רישום
בקבוק מים חדש ויפה
קיסם בפה, מסטיק, משהו שיעסיק
כוס מים
חיוך...

העיקר הוא לזהות את הקושי ולהתייחס אליו. למצוא מה יעזור לי עכשיו וליישם מבלי להתבלבל ובעיקר בלי להיבהל

אז מה יעזור לך?

יום ראשון, 26 באפריל 2015

הצעצוע החדש שלי

לפעמים עזרים טכנולוגים יכולים פשוט לעשות מצב רוח טוב.
קיבלתי צעצוע חדש, מתנה מוקדמת (מאוד) ליומהולדת
בלנדר של Blendtec.
אומנם כדי לעבוד בארץ הוא צריך שנאי ענקי, אבל מה איכפת לי , הוא עובד :-)

השייק הירוק שלי מעולם לא היה קל כל כך להכנה...
אז מי מצטרף אלי לפינוק?

וכמעט שכחתי, הוא גם מכין מרק 

יום חמישי, 2 באפריל 2015

למה אכלתי את זה?


אני מאמינה שעודף משקל הוא סימן, איתות, סוג של תמרור
לפעמים הוא בא להגיד
    תוצאת תמונה עבור ‪sign‬‏
  • לא טוב לי
  • תראו אותי
  • שימו לב אלי
  • אני צריך עזרה
  • קרה לי משהו
לפעמים משהו אחר

בדרך כלל, כשאנחנו עמוק בפנים קשה לקבל את זה. מנפלאות ההכחשה. אבל אפשר לראות את זה גם בפרטים הקטנים:
תרגיל -
בפעם הבאה שאתם מוצאים את עצמכם אוכלים משהו ש... תשאלו את עצמכם
למה אני אוכל/אכלתי את זה עכשיו?
אל תסתפקו בתשובה הקלה של "בא לי"."התחשק לי" או "זה טעים", במיוחד במקומות שזה לא באמת טעים.
להישאר שם שניה ולנסות להבין למה באמת אכלתי את זה עכשיו, או "מה התירוץ שלי"
זה יכול להיות:
כי אני עייף
הבוס עצבן אותי
לא חשבו עלי
העליבו אותי
הרגשתי מסכן
פחדתי
אף אחד לא דואג לי

אני מדברת על המקומות שאנחנו אוכלים מתוך דחף לא מוסבר, בלתי נשלט ולא משהו שהיינו בוחרים לאכול בדעה צלולה.

המטרה היא לא למצוא תירוצים, אלא להציף את הסיפור הפנימי, אם המקור של הסיבה הרגשית. אחר כך כבר אפשר יהיה לבחור להתמודד עם הקשיים מתוך מקום של כוח, ואז תתנו לעצמכם חיבוק

כשמתחילים להכיר ולראות את המקומות אלו, יותר קל גם להתמודד איתם.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים

חג שמח!



יום ראשון, 22 במרץ 2015

יום רביעי, 18 במרץ 2015

הכחשה



Green Bokeh texture by SuperSweetStockלא, זו טעות
לא יכול להיות
לא נראה לי
זה לא כזה גרוע
אם אני מכניסה את הבטן זה דווקא נראה בסדר
לא נורא
זה רק ביס
רק קוביה
לא יכול להיות שבגלל זה אני אשמין...
זה לא משמין
אני הכנתי, אני יודעת מה יש שם
לא אני הכנתי, לא נעים
אני עייפה, חייבת לאכול משהו
גם ככה אני לא מצליחה
זה לא משנה כבר
עוד קילו פחות קילו זה כבר אותו דבר
אני בחיים לא אהיה רזה
זה לא נכון!!!!!!!!

ההכחשה הכי גרועה היא ההכחשה שאני מתפשר
אם אני בוחרת להתפשר, אני יודעת ובוחרת על מה אני מוותרת
אם אני מכחישה אני רק מפסידה

יום חמישי, 12 במרץ 2015

סליליות - מחשבות מתפלספות לקראת סוף השבוע

לפעמים אני עוצרת ושואלת את עצמי - מה השגתי בעצם עד היום?
יש פעמים שאני עונה לעצמי ברשימה ארוכה של השגים, הצלחות וניסיון חיים שצברתי
יש פעמים שאני מרגישה כמו ילדה צעירה שרק התחילה את החיים ויש עוד כל כך הרבה הספיק ולגלות
תוצאת תמונה עבור ‪spiral‬‏אני חושבת שהכל תלוי בנקודת הייחוס
לאן כיוונתי פעם ולאן אני מכוונת עכשיו
איזה התאמות בדרך עשיתי ואיזה שינויים מהמסלול המקורי לקחתי
רציתי להיות מהנדסת
רציתי תואר שני
רציתי זוגיות, ילדים, משפחה
עבודה בהייטק
ואז התחלתי הכל מחדש...

בעצם הרבה פעמים התחלתי מחדש. בכל פעם שהגדרתי לעצמי מטרה או רצון טרפתי את הקלפים והתחלתי משחק חדש. בחלק מהמקרים הנסיון תרם ולפעמים הייתי צריכה להתחיל מההתחלה
סליליות. זה שם המשחק. כל פעם מתחילים מחדש אבל מנקודה קצת יותר טובה, קצת יותר מדויקת לאני העכשווית, למה שנכון לי כרגע, ןעם כל הנסיון שצברתי, גם אם הוא לא בדיוק מתאים למה שאני צריכה הלאה

ככה זה גם עם המשקל. הייתי במשקל הרצוי לי, איבדתי, החזרתי, החזקתי וכל פעם ההתמודדות היא מחדש. נכון למצב שבו אני נמצאית בכל נקודת זמן נתונה. כל פעם טיפה יותר מנוסה
תוצאת תמונה עבור ‪spiral‬‏

סליליות - ספירלה בתרגום נכון, ככה סיפרו לי בבית ספר...

יום ראשון, 1 במרץ 2015

ברוקולי

ברוקולי
תמיד תפסתי אותו כירק אקזוטי
יקר ומסובך, עם ויטמינים ואנטי-אוקסידנטים
מאוד בריא אבל מחייב
ויקר. דורש התעסקות
ולא ממש טעים
נכון, אפשר לקנות קפוא ולהכין ממנו פשטידה. זה בערך מה שידעתי לעשות איתו למרות שידעתי שיש לו פוטינציאל, לא ממש מימשתי

מצאתי אותו בשוק, 5 שקלים לחבילה של שתי יחידות. חמוד כזה
הרתחתי במים, והוצאתי מהר, כמו בתוכניות הבישול אבל לא ציננתי במי קרח (כמו בתוכניות הבישול) הוספתי מלח וזהו



יצא טעים!

פעם הבאה אשקיע בו יותר :-)
ואולי זה מספיק ככה


...דברים שגיליתי עם השנים...

יום ראשון, 22 בפברואר 2015

ואם ביום ראשון לא בא לי

לא בא לי
לא בא לי לקום בבוקר
לא בא לי לארגן את הילדים
לא בא לי לשמור על התזונה שלי
לא בא לי לוותר
לא בא לי לעבוד

יש ימים כאלו
יש רגעים כאלו
אפשר להילחם בהם
אפשר לקום למרות שלא בא
אפשר לוותר ולהישאר במיטה.
אפשר? לא תמיד...
אפשר לאכול גם את הדבר הזה שאסור. אבל בדרך כלל זה לא מספק באמת

ואפשר לקחת 5 דקות. להישאר במיטה 5 דקות
להתמרד ולא לעשות מה שמתחשק כי לפעמים באמת לא בא לי
אבל אחר כך צריך לחזור לשגרה, כי אין ברירה
ואולי לשנות קצת את השגרה הזאת. לארגן אותה אחרת ולעשות שיבוא לי
אלא החיים שלי. אם אני לא אסדר אותם כמו שאני רוצה שיהיו, אז מי יעשה את זה בשבילי?
(או כמו שאישה חכמה אחת פעם אמרה - "אף אחד לא ידאג לך חוץ מעצמך")

לפעמים הלא בא לי פשוט מכסה משהו שלא טוב וכדאי לשנות
אז לקחת 5 דקות ולהקשיב לו
ואולי אחרי זה לבחור אחרת

יום רביעי, 11 בפברואר 2015

דברים שעושים לי לאכול

כשאני לא רעבה, דברים שעושים לי לאכול, בלי שליטה:
פחד
עצב
כעס
מוות
קור
אושר
שמחה
בהלה
לחץ
יש עוד...

מה אני עושה?
נושמת...  נושמת... מסתכלת על הים...  שותה כוס מים...
לפעמים זה מספיק
יוצאת להליכה
מתקלחת
מתקשרת
מתחבקת
לפעמים גם אוכלת
כותבת
אוהבת בלי תנאי

יום ראשון, 8 בפברואר 2015

מסגרת

שנים הייתי מנחה בחברה שסיסמת הדגל שלה היתה קבוצות להרזיה ושינוי הרגלים. שנים עזרתי להרבה אנשים לעשות את הדרך שעשיתי אני: לרדת במשקל, ללמוד לאכול נכון, לסגל הרגלים בריאים, למצוא פעילות גופנית נעימה וללמוד לשים את הצרכים שלי/שלהם בראש סדר העדיפויות, גם עם לצדם בראש הפרמידה יש עוד כמה דברים חשובים...
בחודשים האחרונים יצאתי לדרך עצמאית (ולא במובן העסקי). עדיין מאמינה בכל הדברים האלו, בכל העקרונות. אבל ללא התמיכה של הקבוצה שמולה אני צריכה להתייצב, לדווח ולקבל תמיכה בנושא הזה בדיוק.
אני יודעת שאנשים כמוני, שעבורם אוכל הוא לא עניין של מה בכך, ולאו דווקא בגלל אנינות קולינרית, אלא בגלל שהאוכל נושא עליו משקל רב - רגשי, התנהגותי ומחשבתי, אני חייבת להמשיך לחפש ולקבל תמיכה.
ואכן, אחת לשבוע אני מתייצבת להישקל, לדווח. אני מייצרת לעצמי את הסביבה שאני צריכה.
אנשים שלהם אני חייבת דין וחשבון על מה שאני אוכלת, כי אחרת אני יודעת שבסופו של דבר אוכל את עצמי לדעת, וזאת אני לא מוכנה שיקרה!
הספורט האהוב עלי בתקופה האחרונה - אימון משקולות ואלפטיקל בחדר הכושר. המטרה שלי בחודש הקרוב - שני אימונים בשבוע ועוד פעילות אירובית - הליכה / זומבה או לפחות 30 דקות מול ה X BOX החדש של הבן שלי :-)
בהצלחה לי
ותודה למירה קלינגהופר שבלעדיה זה לא היה זה


יום שני, 2 בפברואר 2015



אז איך עושים את זה? איך אוספים את עצמי לתוך המסגרת הזו ומשיגים שליטה על מה שנכנס לגוף?

הפרדוקס הוא כזה: כשזה מצליח , זה ממש פשוט, אבל כשלא - זה נראה בלתי אפשרי, ממש!


הפואנטה היא לעבור ממצב אחד לשני ובשאיפה לכיוון השליטה ולא להיפך...


אני מתמודדת עם בעיית אכילה ואני בהחלט יכולה להגיד שזה אחד הדברים הבסיסיים המגדירים אותי. אני גם אמא, בת זוג, מהנדסת, מנחת קבוצות וסטודנטית נצחית ...


אני מתחילה לכתוב פה מחדש, כי אני יודעת שזה אחד הכלים שעוזרים לי בדיוק במעבר הזה ממצב למצב