יום חמישי, 11 בפברואר 2016

סוף שבוע

זמן של מנוחה
זמן של משפחה
זה הזמן שמשחררים את העשיה של כל השבוע ומרפים את הלחצים, ולפעמים גם באוכל. כלומר אוכלים בלי מתח, בלי מסגרת, לפעמים שוכחים לעצור.
אפשר בסוף שבוע, לפעמים אפילו בארוחה לקלקל מאמץ של שבוע שלם.
למה? כי בזמן הזה, כשמגיע לנו לנוח, אחרי שעבדנו כל כך קשה, והתאמצנו, אנחנו מוכיחים את היכולת לדחוס כמות גדולה של קלוריות בזמן קצר, ולשכוח מזה.
אנחנו לא שמים לב, לא תמיד זה מופיע בתור מנה עתירת קלוריות. עם עשרים סימני אזהרה מרחפים מעל !!!!!!!!!!!!!!!!!!!! (ולפעמים כן, אבל בוחרים להתעלם)

לפעמים זה מגיע בקטן קטן - ארוחת שישי, עוד תוספת, עוד ניגוב, עוגיה קטנה, ועוד אחת ואופס, נגמרה החבילה.
כי כשלא שמים לב, נכנס הרבה.

אז מה עושים?
דואגים לתכנן גם את השבת, אפילו שזה סוף שבוע ומגיע לנו לנוח. חושבים מראש (אפשר כבר ביום חמישי) מה יהיה ואיך להתנהל.

לבאפשר לאכול אחרת, אפשר לגוון, להחליט שמתפנקים יותר, אבל עדיין שמים לב

השבוע התפנקתי בסל הפתעות של ירקות ופירות אורגנים שהגיעו ממש בזמן


אם כל השבוע כל כך מוחזק שבשבת מתפרקים, סימן שגם שם צריך לשחרר קצת ולמצוא תפריט קצת יותר נעים לגוף ולנפש. עם אותו ה - "נעים" להמשיך גם לתוך השבת.
לשמור על ארוחות עיקריות וארוחות ביניים. לדעת מתי הארוחה נגמרת (ולא עוד אחד קטן...) שיהיה בבית אוכל מזין וטעים. לשתות תה, לנוח, לבלות, לאהוב, לעשות ספורט, אבל כייפי. כשנגמרת הארוחה, להפסיק לאכול. לכבד את הגוף.





לכבד את הגוף.
לחבק ולהתחבק
בהרבה אהבה
שבת שלום