אני מאמינה שעודף משקל הוא סימן, איתות, סוג של תמרור
לפעמים הוא בא להגיד
- לא טוב לי
- תראו אותי
- שימו לב אלי
- אני צריך עזרה
- קרה לי משהו
לפעמים משהו אחר
בדרך כלל, כשאנחנו עמוק בפנים קשה לקבל את זה. מנפלאות ההכחשה. אבל אפשר לראות את זה גם בפרטים הקטנים:
תרגיל -
בפעם הבאה שאתם מוצאים את עצמכם אוכלים משהו ש... תשאלו את עצמכם
למה אני אוכל/אכלתי את זה עכשיו?
אל תסתפקו בתשובה הקלה של "בא לי"."התחשק לי" או "זה טעים", במיוחד במקומות שזה לא באמת טעים.
להישאר שם שניה ולנסות להבין למה באמת אכלתי את זה עכשיו, או "מה התירוץ שלי"
זה יכול להיות:
כי אני עייף
הבוס עצבן אותי
לא חשבו עלי
העליבו אותי
הרגשתי מסכן
פחדתי
אף אחד לא דואג לי
אני מדברת על המקומות שאנחנו אוכלים מתוך דחף לא מוסבר, בלתי נשלט ולא משהו שהיינו בוחרים לאכול בדעה צלולה.
המטרה היא לא למצוא תירוצים, אלא להציף את הסיפור הפנימי, אם המקור של הסיבה הרגשית. אחר כך כבר אפשר יהיה לבחור להתמודד עם הקשיים מתוך מקום של כוח, ואז תתנו לעצמכם חיבוק
כשמתחילים להכיר ולראות את המקומות אלו, יותר קל גם להתמודד איתם.אשמח לשמוע מה אתם חושבים
חג שמח!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה